דלקות במערכת הנשימה העליונה (U.R.I) הן דבר שכיח מאוד בקרב ילדים ובעיקר תינוקות קטנטנים, כל הפתחים של החלק העליון בעיקר הראש ובית החזה מתמלאים בנוזלים שלא מצליחים להתנקז החוצה.
וכמו שמאגר מים עומד ולאורך זמן נוצר זיהום ומצע נוח מאוד לחיידקים כך גם בגופם הקטן של ילדינו. ליחה שתקועה במערכת הנשימה העליונה תהפוך לברונכיטיס ומשם לתחנה הבאה שנקראת אסטמה.
אז נכון לא לכולם ולא תמיד, המועדים לפורענות הם מבחינת בעלי מבנה הגולגולת הצרה יותר ומבנה פנים מאורך וזאת מכיון שתעלות השמע בבסיס הגולגולת קרובות יותר והניקוז של הנוזלים פחות קל.
ניתן לחלק את אוכלוסיית התינוקות לשתי קבוצות:
- תינוקות אשר הליחה אצלם תטפטף לכיוון הגרון.
- תינוקות אשר אצלם הטיפטוף הוא לכיוון האוזניים.
בקבוצה הראשונה קרוב לוודאי יסבול התינוק מדלקת בסינוסים אשר עלולה להפוך לסטרידור או אסטמה אם הנוזלים ישהו בריאות.
התינוק המשתייך לקבוצה השנייה עלול לסבול מדלקות אוזניים חוזרות ונישנות, כאן כבר עלולה להתפתח לה תשתית של בעיות שמיעה או שיהיה מועמד לניתוח כפתורים באוזניים.
מדוע בכלל נוצרת הליחה?
הסיבה העיקרית היא התזונה שלנו ! מקום ראשון בתחרות יוצרי הליחה הם מוצרי החלב –חלב פרה.
בעיקר כאשר חסר בגוף חלבון הלקטוז האחראי על פירוקו של החלב. ילד בריא שצורך מוצרי חלב בדרך קבע והתפריט היומי שלו כולל מעדני חלב, גבינות שוקו, קורנפלקס עם חלב, עוגות ועוגיות חלביות גופו ייצר ליחה לא פחות מילד בעל תשתית חלשה יותר במערכת העיכול, על אחת כמה וכמה תינוקות אשר חסרים עדיין באינזימים מתאימים לפירוק החלבון המדובר.
נקודה נוספת לרעתם של הקטנטנים הללו היא שהם אינם יודעים לקנח או לירוק את הליחה המצטברת ואז היא נשארת בגוף וחוסמת את מעברי הנשימה והמערכת כולה מתחילה להתערפל. הנזלת השקופה והמיימית הופכת במהירות לצמיגית ומוגלתית וקשה להיפטר ממנה ולהוציאה החוצה, בלילה נראה את הילדים האלה ישנים עם פה פתוח, משמיעים נחירות ושנתם קלה. (ציטוט מתוך ויקיפדיה)
נזלת כרונית – פוליפ מוגדל ושקד שלישי
אדנואיד (שקד שלישי) מוגדר במילון המונחיםinfomed כרקמה לימפטית השייכת למערכת החיסונית של הגוף ומיקומו בלוע האפי. הוא מוכר גם בשמות אחרים כגון "פוליפים", "שקד שלישי" ועוד, אבל המונח הרפואי הוא אדנואיד.
לתינוק הרך רקמת אדנואיד מועטה ביותר, עם הגדילה וככל שהילד נחשף לזיהומים בדרכי האוויר העליונות, גם האדנואיד גדל. הגדלה חדה של האדנואיד גורמת לחסימת האף. ילד או תינוק שיש לו נזלת כרונית (האף מטפטף ללא הפסקה) קרוב לוודאי שיש לו אנדואיד מוגדל.
אז מה אנחנו יכולים לעשות? מאחר ועל נפלאות הטבע אין לנו כל כך השפעה אז מה שנותר לנו ההורים לעשות זה למגר את הנזקים כמה שיותר, להיות קשובים למצבו הבריאותי של הילד.
אם מתחילה לה נזלת גם שקופה לא נמהר להמתיק לילד את אחר הצהרים עם מעדן אפשר וכדאי לפרוס לו מגוון רחב מפירות העונה או לחילופין גם כריך עם ממרח שוקולד חרובים או חלבה.
חלבון החלב הוא לא כל כך קל לפירוק בגוף האדם, הוא מתפרק בצורה חלקה וטובה יותר בגופם של העגלים המיועד לכך.
החלב של הבקר לא מיועד לנו בני האדם. הוא מיועד לעגלים. לעומת זאת חלב צאן קרי כבשים, עיזים דומה במבנה המולקולרי שלו לחלב אם ולכן הרבה יותר קל לעיכול.
כל תהליך התסיסה של חלב הצאן לא מקשה על הגוף במסגרת הפירוק האנזימטי ולכן נסבול פחות מגזים, אלרגיות כאבי בטן, פריחות ואקזמות, נזלות ואסטמה, בעיות קשב וריכוז, כאבי ראש וסחרחורות…והיד עוד נטוייה.
מה אנחנו בסך הכל רוצים למען ילדינו? נכון, את הטוב ביותר אך לעיתים אנו חסרים במידע רלוונטי לבריאותם ולאיכות חייהם. בהתאם למודעות ולנקודת מבט נכונה יעשו הבדלים קטנים ביום יום אך משמעותיים בהרגלי צריכת החלב שלהם לעתיד בריא יותר. אסביר למה הכוונה?!
במידה ושמתם לב כי צריכת החלב בביתכם הינה מירבית –שוקו בבוקר/מעדן אחה"צ/כריך עם גבינה בערב והתפריט הוא יומיומי-משמע הצריכה היא מירבית.נכון שלא שמים לב ולא משייכים באופו ישיר את רוב רובן של התופעות הטורדניות לצריכה חלבית וזאת בדיוק הבעייה. רק אוסף של סימפטומים שלא לאמר הגדרה של מצב חולי קרי נזלת אלרגית, ליחה/ דלקות חוזרות בגוף, עציריות, אסטמה/אסטמה של העור(אטופיק דרמטיטיס) ועוד…. יצביע לכוון הזה.
בבואנו לפתור את הילד מסבלו של אלה נבדוק מהי צריכת החלב הכללית שלו והיומית בפרט וזאת על מנת לחבר את חלקי הפאזל להורים להגברת המודעות וריפוי הילד.
